החלטה בתיק ת"א 18879-07-12

בפניי בקשה מטעם שלושת הנתבעים ליתן צו המורה לתובע ליתן פרטים נוספים.

עובדות והליכים רלוונטיים

ביום 10.7.12 הגיש התובע נגד שלושת הנתבעים תביעה "חוזית, נזיקית, כספית" ע"ס 1,500,000 ש"ח, בסדר דין רגיל. כתב התביעה, המחזיק 16 עמודים ועוד עשרות רבות של עמודים נספחים, מגולל מסכת התקשרויות שונות בין הצדדים, כאשר לפי טענת התובע הנתבעים הוליכו אותו שולל והונו אותו, ובתוך כך גרמו לו להעביר לידיהם כספים רבים, שאותם הוא תובע מהם להשיב לו, בצירוף פיצוי על נזקיו. יצוין כי בכתב התביעה נזכרות, בין היתר, תלונות הדדיות רלוונטיות שהגישו הצדדים במשטרת ישראל.

ביום 15.7.12 נדחתה בקשת התובע לפטור מאגרה, ובעקבות החלטה זו שילם התובע ביום 17.7.12 את האגרה הדרושה.

ביום 12.12.12 הגישו הנתבעים בקשה ליתן צו המורה לתובע ליתן פרטים נוספים (להלן - " הבקשה שבנדון"). בבקשה נטען כי התובע "הגיש כתב תביעה המחזיק 16 עמודים צפופים (!) המכילים גיבוב טענות (מוכחשות) המנוסחות באופן עמום ולא ברור, אשר רב בהן הנסתר על הגלוי" (סעיף 1 לבקשה), כי התובע סירב ליתן פרטים נוספים למרות שלא חלק על כך שקיימות בכתב התביעה אי-בהירויות (סעיף 7 לבקשה), וכי "הנתבעים מבקשים אך לקבל הבהרות לגבי טענות סתומות בכתב התביעה, על מנת למקד הגנתם ולחסוך מזמנו היקר של בית המשפט הנכבד" (סעיף 15 לבקשה). יצוין, כי בגוף הבקשה שבנדון לא מפרטים הנתבעים אילו סעיפים בדיוק מתוך העשרות הרבות של סעיפי כתב התביעה טעונים הבהרה ופרטים נוספים, והנתבעים מפנים לגבי פירוט זה למכתב ב"כ הנתבעים מיום 4.9.12, נספח א' לבקשה. במכתב הנ"ל, המחזיק 10 עמודים, מבקשים הנתבעים מהתובע פרטים נוספים שונים לגבי לא פחות מ-36 סעיפים שונים בכתב התביעה, כלומר לגבי כמחצית מסעיפי כתב התביעה.

ביום 31.12.12 הגישו הנתבעים בקשה נוספת, להאריך את מועד הגשת כתב ההגנה כך שיוגש בתוך 30 יום מיום ההכרעה בבקשה שבנדון.

ביום 1.1.13 הגיש התובע תגובה על בקשת הארכת המועד הנ"ל, בה התנגד לבקשה. במסגרת תגובתו זו התייחס התובע גם לבקשה שבנדון, והתנגד גם לה, מבלי לנמק את עמדתו ותוך הסתפקות בטענה לפיה על הנתבעים להגיש תחילה כתב הגנה ורק לאחר מכן יוכלו לקיים הליכי גילוי מוקדם עפ"י התקנות.

ביום 1.1.13 הגישו הנתבעים תשובה על תגובת התובע הנ"ל מיום 1.1.13, בה התנגדו לגישת התובע הנ"ל ובה חזרו על בקשותיהם ועל עמדתם.

ביום 3.1.13 החליט כב' הרשם עמיעד רט, כי על הנתבעים יהיה להגיש את כתב הגנתם בתוך 21 יום מיום המצאת ההכרעה בבקשה שבנדון לידי הנתבעים.

ביום 8.1.13 הגיש התובע תגובה נוספת על הבקשה שבנדון. בתגובה זו כופר התובע בטענת הנתבעים כי התובע מודה בעמימות כתב התביעה. התובע טוען כי הנתבעים מנסים לסרבל ולעכב הליכים וכן טוען "כי במסגרת השאלות אשר הוגשו על ידי הנתבעים, לא מבוקש מתן הסבר על סעיפי כתב התביעה, ומתן פרטים נוספים לכל עניין, אלא מבוקש כי התובע (המשיב דכאן) הלכה למעשה יענה על שאלונים ויפעל לגילוי מסמכים, והרי שאין זה השלב".

ביום 17.1.13 הגישו הנתבעים תשובה על תגובת התובע הנ"ל מיום 8.1.13, בה חזרו על בקשתם ועל עמדתם.

דיון ומסקנות

וזו לשון תקנה 65 לתקסד"א, שכותרת השוליים שלה היא "הוספת פרטים על פי דרישת בית המשפט":

"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר לכל ענין הנזכר בכתב טענות או נוגע לו, ולהורות שהפרטים העובדתיים יוגשו בתצהיר; כן יוכל להורות בדבר הוצאות וענינים אחרים הנגזרים מדרישתו להוספת פרטים, ככל שנראה לו".

בהלכה הפסוקה נקבע, כי מטרת הליך הפרטים הנוספים היא "לצמצם ולהבהיר את השאלות השנויות במחלוקת" וכן "לייעל ולקצר את הדיון" (רע"א 557/00 אפרופים שיכון וייזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם באתרים משפטיים, 7.5.00)).  עוד נקבע, כי "הרלוונטיות של הפרטים אינה טעם מספיק לחייב את התובע (המבקש) במתן פרטים נוספים... פרטים נוספים נועדו להשלים את החסר בכתב הטענות, משמע שמדובר רק בעניינים שמותר וצריך לכללם ב כתב הטענות ולא בכל עניין הרלוונטי לתובענה." (בר"ע 1009/09 (מחוזי ירושלים) מינהל מקרקעי ישראל נ' פרי-הר-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (פורסם באתרים משפטיים, 15.11.09). ונקבע גם, כי "נתונה לבית המשפט הסמכות לדרוש פרטים נוספים לכל עניין הנזכר בכתבי הטענות. סמכות זו מעוגנת בהוראת ס' 65 לתקנות, ומטרתה הבהרת כתבי הטענות כאשר אלה מנוסחים בצורה מעורפלת או כללית מדי" וכי "פרטים נוספים שהומצאו מהווים חלק מכתבי הטענות" (בר"ע 847/09 U.P.I  דרכים בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם באתרים משפטיים, 30.6.09)). ובמקום נוסף רוכזה ההלכה הנוהגת ונאמר כך: "בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי בקשה להוספת פרטים על פי תקנה 65 לתקנות נועדה לשרת שתי מטרות: האחת, צמצום השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין על ידי הגדרה מפורטת ומדויקת של טענה כללית או סתמית המופיעה בכתב הטענות. השנייה, הבהרת עמדת בעל דין על מנת לאפשר לצד שכנגד לכלכל צעדיו ולהשיב לה" (בש"א 3730/06 (ה"פ 4052/05) (מחוזי ירושלים) אברהם צימרינג נ' WELLS FARGO BANK MINNESOTA NATIONAL ASSOCIATION (פורסם באתרים משפטיים, 1.2.07).

לאחר שעיינתי במסמכי ובטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה שבנדון.

לא מדובר בכתב תביעה שנוסח באופן כללי, סתמי ועמום. מדובר בכתב תביעה שמגולל מסכת שלמה של עובדות רבות, שעל פניו, מציגות תמונה ברורה למדי של התנהלות נטענת של הנתבעים כלפי התובע, תוך ירידה לפרטים רבים ותוך אזכור הליכים ספציפיים רלוונטיים שננקטו בין הצדדים ואף תוך צירוף מסמכים ואסמכתות לגבי אותם הליכים. לא שוכנעתי גם, מטענות הנתבעים, כי התובע הודה שכתב התביעה עמום וחסר פירוט מספיק, ונראה שהנתבעים מפרשים באופן מגמתי ולמצער לא מדויק את התבטאות ב"כ התובע במכתבו.

נדמה כי הנתבעים, בפרטים הרבים מאוד שהם מבקשים, מבקשים, למעשה ובפועל, מהתובע לחשוף ראיות ועובדות משניות רבות (כאלו שאין חובה עפ"י דין לפרטם בכתב התביעה), ולא לשם כך קיים מכשיר הפרטים הנוספים.

יתכן, כפי שהתובע עצמו שיער, כי הנתבעים יוכלו לעתור לחשיפת העובדות והנתונים המבוקשים על ידיהם בהמשך הדרך, בהליכי הודייה בעובדות, שאלון וגילוי מסמכים מקובלים, שבמסגרתם, לכאורה, ניתן לחשוף עובדות ונתונים רבים יותר מאשר בהליך הפרטים הנוספים שבנדון. אך זאת כמובן בכפוף לשיקול דעת השופט שידון בתביעה.